יום שישי, 5 באוגוסט 2016

מה אפשר ללמוד מגולף?

אי שם במאי 2016 חברת אדידס הגרמנית הוציאה הודעה לקונית לעיתונות שאומרת שהחברה מוכרת את חטיבת הגולף (כדורים, מחבטים, מנשאים ועוד) ותתמקד בביגוד בלבד. אתמול, יום חמישי בערב חברת נייק ממש לפני סיום יום המסחר הודיע שהיא סוגרת את נייק גולף. העסק לא רווחי יותר. נייק ימשיכו לייצר ביגוד ונעליים אבל כדורים, מחבטים, מנשאים ושאר ציוד ייעודי ייעלמו.

אי שם בשנות ה-90 העליזות  אדידס רכשו 3 חברות (TaylorMade, Adams and Ashworth) ופתחו ליין שלם של מוצרי גולף. העסק עבד יפה, גולף הפך לפופלארי ויצא ממדשאות הקאנטרי קלאב המטופחות. מספורט לעשירים לבנים או למתעשרים מוול סטריט, גולף הפך לענף מיינסטרים. מגרשי גולף ציבוריים נפתחו, בועת ההייטק הייתה בשיאה ואנשים שלא ידעו מה ההבדל בין 'בירדי' ל'איגל' רכשו מחבטי גולף מטיטניום באלפי דולרים. אנשים שעדיים קישרו בין 'בוגי' לבין 'בונקר' בהקשר הצבאי הלכו לרכוש כדורים משוכללים יותר וחברות קלואיי פיתחה מחבט מיוחד לעזור לכל החובבנים האלה.
ואז בא טייגר. ב-1997 בחור שחור ואתלט בן 22 עלה לדשא הכי יקר והכי לבן והכי מתנשא והביס את כולם בהפרש בלתי נתפס של 12 חבטות שזה בערך לנצח את סדרת גמר ה NBA 4 אפס ב-50 הפרש בכל משחק. הוא הפך להיות הפנים של גולף. לכדורסל היה את את מייקל, להוקי את גרצקי, לפוטבול את מונטנה ואלווי ולגולף היה את טייגר.
נייק קפצו למים בלי לחושב יותר מידי. הם החתימו את טייגר על חוזה והפכו אותו לפנים של גולף נייק. הם בנו מפעלים לייצור מחבטים, כדורים וציוד. למייקל היה את האיש הקופץ וטייגר את ה TW על הכובע שהפך לסימן מסחרי שלו. העתיד נראה וורוד.
מענף נישה עם ציבור דמוגראפי ברור הפך הגולף למשחק שכולם מדברים עליו. ערוץ גולף ייחודי עלה לאוויר, בכל עיר עם דשא פתחו מגרשי גולף וכל מי שהיה לו זמן פנוי רץ לקנות מקלות ולנסות להיות הטייגר הבא. סרטי גולף עלו לאקרנים וכסף גדל על העצים. כולם שיחקו גולף. כולם וכולן.
כמו כל דבר שיש לו התחלה, אמצע וסוף גם לגולף היה סוף. ב-2008 הכלכלה התרסקה. אנשים יכלו לוותר על ציוד ב-4000 דולר למשחק של פעם בשבוע רק בקיץ כי בחורף אי אפשר לשחק. אנשים בחרו לוותר על 750 דולר חברות חודשית במגרש הגולף המקומי. ב-2009 בצירוף מקרים כמעט לא אפשרי התפוצצה פרשיית המין של טייגר וספונסרים החלו להתרחק. הפנים של הגולף כבר לא יכלו להיות טייגר.
באיחור קומי כמעט, הועד האולימפי הכניס את הגולף למשחקים. עכשיו שהענף לא פופלארי אולי דווקא זה יכול לעזור למכירות אבל רוב הסיכויים שלא. נייק ואדידס לא היו יוצאות מהגולף אם היה כסף באולימפיאדה.  
מגרשי גולף נסגרו. למעשה הם נסגרים בקצב של מאות לשנה בארצות הברית. חניות גולף נסגרות. נייק ואדידס מתרחקות מהגולף.
גולף לא יעלם. הוא יחזור להיות הענף השולי לאנשים ממעמד מסוים. מי שאהב את הענף ימשיך לאהוב את המשחק. מי שלא, לא יצפה בשידור של המאסטרס. טייגר לא שם. הם לא יודעים מי זה ג'רדון ספיף או ג'ייסון דיי. אם אני אכתוב שבבה ווטסון, רורי מקלארוי ופרדי סווינג הם שחקני גולף, אתם לא תדעו להגיד אם זה נכון או סתם המצאה.
בבה ורורי אגב, שחקנים.
הכסף הלך.
האם זה מה שיקרה ל NBA כי הם גדלים מהר מידי? ומה עם הליגה האנגלית? הרי הספרדית כבר די מתה. זה מרוץ עם שתי קבוצות וחצי.
האם גולף הוא האזהרה שאנחנו לא רוצים לראות ולשמוע?

היום מתחילה האולימפיאדה. בהצלחה למסוממים.

הליגה חוזרת עוד פחות מחודשיים.
גם הקיץ הזה יגמר.



אין תגובות: