היום מכללות.
דין סמית נפטר השבוע, יש המון מקומות עם טורים מעניינים על האיש
ופועלו. מלבד היותו מאמן מעוטר הוא היה גם פעיל חברתי ולא היסס להשמיע את דעותיו
הפוליטיות, דבר שהיום לא בטוח שהיה מתקבל. למעשה גם בזמן אמת הדברים לא היו
מקובלים אבל סמית לא חשש להגיד את מה שהוא חושב. כמה ימים מאוחר יותר נפטר ג'רי
טארקניאן. גם עליו תמצאו ברשת הסברים על הגאונות שלו וגם הוא, כמו סמית לא חשש
להגיד את מה שהוא חושב, מה שגרם ל NCAA לנהל מלחמת חורמה מולו
שנגררה לבתי משפט. טארק ניצח את ה NCAA אבל מעולם לא סלח לארגון,
גם שהוכנס להיכל התהילה של מאמני המכללות. אם סמית היה איש שניסה לשנות מבפנים הרי
טארק ניסה לשנות מבחוץ. יש דמיון בין שני המאמנים האלה. שניהם שינו את
הכדורסל, שניהם הפכו לאמת מידה למצוינות ושניהם ניצחו בשיטות שהיו מהפכניות. חפשו
ברשת אחרי מה שכתבו על השניים, הם מרתקים ושווה להכיר את הפעילות של שניהם.
ה NCAA הודיעו שהשנה בטורוניר ה NIT
יהיה
ניסוי של שעון 30 שניות והרחבה של תחום ה"אין מגע" מ-3 פיט ל-4 פיט שזה
בערך ממטר למטר ושלושים. אז מה זה NIT, למה 30 שניות ומה זה
פיט.
ה NIT,
הוא National
Invitation Tournament-
טורניר ההזמנה הארצי, טורניר שהחל בשנת 38' לפי ווקיפידיה ואתם יכולים למצוא את
שאר הפרטים הטכניים בוויקי. בשנים האחרונות ה NCAA רכשו את הזכויות לטורניר והפכו את הטורניר
למעין שדה ניסויים. אחת הביקורות על ה-NCAA
היא שממוצע הנקודות יורד כי קבוצות יכולות לשחק 33-34 שניות בהתקפה לפני זריקה לסל
וזה מוריד את כמות ההתקפות ומוריד את ממוצע הנקודות. פחות נקודות שווה פחות צופים
כי הצופים וזה אתם ואני אוהבים לראות משחק של 98-99 ולא משחק של 45-44. המספרים לא
משקרים. זה לא רק בכדורסל אגב, גם בפוטבול וגם בבייסבול, הצופים רוצים לראות
התקפה, הגנה לא מעניינת. אני די בטוח שגם בכדורגל זה המצב. הלקוח רוצה לראות שערים
והלקוח תמיד צודק.
למה ה NCAA נשאר
תקוע עם התקפה של 35 שניות ועם שתי מחציות? כי הNCAA הוא
גוף שמרני על גבול הדינוזאורי שלא מסוגל לעמוד ברוח הזמן. זו הסיבה שכרגע יש לפחות
3 מערכות משפטיות נגד הNCAA. יש את ארגון שחקני הפוטבול, ארגון שלוקח את
ה-NCAA למשפט בעל חשיבות אדירה לעתיד הספורט בארצות
הברית. הסטודנטים בארצות הברית החליטו שהם חייבים להתאחד כדי לקבל חלק מהרווחים
האדירים של המכללות. ההחלטה להתאגד עברה כבר בית משפט ועכשיו ה NCAA מנסה לגרום לארגון השחקנים לוותר על התביעה.
יש תביעה של שחקנים שסיימו לשחק בNCAA והם
תובעים את ה-NCAA על
שימוש בשמות של השחקנים במשחקי מחשב (גם EA
בתביעה הזו) ויש תביעה על זעזוע מוח שגם ה NFL
עומד מול אותה תביעה. אני מוכן להמר כבר עכשיו שבשנה הבאה שעון ה-30 שניות יכנס
לתוקף. לגבי המחציות, יצא לי לאמן מול מכללות. השמרנות של המאמנים במכללות לדעתי
תכשיל את הצעד הזה. במשחק מכללות יש 20 פסקי זמן (!). לכל מאמן יש 4 במחצית, על זה
יש 2 פסקי זמן מדיה (טלוויזיה) בכל מחצית במשחק רגיל ובמשחק משודר יש 4 פסקי זמן
למדיה. למאמן מכללות יש אפשרות בלתי מוגבלת כמעט לעצור את השעון ומאמנים לא יוותרו
על היכולת הזו. הקהל סובל. בשנה שעברה הייתי בפיינל פור והמשחקים היו פשוט
מייגעים. משחק של שעה וחצי נמרח על שעתיים וחצי ואין שום קצב למשחק. יהיו שינויים
כי יותר מידי קבוצות קלועות 30-40 נק' במשחק וזה שיש אפשרות לקלוע 3...
קבוצת המכללות
הכי טובה בעשור האחרון היא לא מי שאתם חושבים. זו קבוצת הנשים של קונטיקט. הקבוצה
של ג'ינו אורימה ניצחה השבוע את דרום קרוליינה. יוקון דורגה 2 ודרום קרוליינה 1.
המשחק למי ששואל לא היה צמוד. 87-62 ליוקון בסיום. מאז שאוריאמה הגיע ליוקון הייתה
לו עונה אחת עם מאזן מפסיד. העונה הראשונה כמאמן היא העונה הראשונה שלו בקוניטיקט
ב-1985-6, אותה הוא סיים עם 12 ניצחנות ו-15 הפסדים. מאז אורימה לא סיים עונה עם
מאזן שלילי. יש לאוריאמה 9 אליפויות מכללות, 2 פחות מוודן והוא יעבור את וודן. יש לו
900 נצחנות ו-134 הפסדים. יש לו 5 עונות בלי הפסד, שתיים מתוכן ברצף. יש לו רצף של
89 ניצחונות- הכי ארוך במכללות. הוא יקח את הקבוצה שלו לכל מקום במדינה. כל מי
שמוכן לשחק מולו בכל אולם הוא ילך לשם. הוא באופן עקבי מוצא שחקניות טובות, הופך
אותן ליותר טובות ולא מפסיד. יש לו 2 מדליות זהב ושתי אליפויות עולם. הוא מאמן
הכדורסל הכי טוב בדור שלנו בלי ספק בכלל והוא עושה את זה בכדורסל נשים. זה ענף עם
עשירית מהכישרון של כדורסל הגברים- הכוונה היא שיש בערך פי 10 יותר שחקני כדורסל
משחקניות כדורסל. הייתי בקבוצה הכי טובה בקנדה, אוניברסיטאית ווינזדור. ווינזדור,
להבדיל מיוקון משחקת בקנדה ולנו הייתה קבוצה חזקה מאוד. הכי טובה בקנדה. למעשה,
בין 2010-2015 לבנות של ווינדזור לא היה הפסד בית (לפני שלושה שבועות הפסד ראשון
בבית...)
בשנת 2012 יצאנו
למשחקים בארצות הברית. ניצחנו את אליפות קנדה באופן משכנע, היו לנו בסגל סנטרית
נבחרת צרפת (מקום 1 באירופה עד גיל 23) סנטרית נבחרת צ'כיה (מקום 3 באירופה) קלעית
סרבית, שתי הגארדיות הפותות של נבחרת קנדה (מקום 5 בעולם). התחלנו את המסע באוקלנד,
מישיגן, ניצחנו בקלות. המשכנו למשחק מול אלופת המכללות באותה שנה, נוטר דאם.
במחצית היה 47-41 לאייריש אבל בחצי השני הן ברחו לנו 88-61. למרות שאנחנו בקנדה
משחקים בשיטה של פיב"א והאמריקאיות- בזו של ה NCAA. מול יוקון במשחק אימון אחרי 10 דקות התוצאה
הייתה 29-8 ליוקון. במחצית כבר היה 52-21. המשחק נגמר 107-61. אוריאמה מאמן טוב באופן מרשים. הוא פשוט יותר
טוב מכולם בעסק וזה אפילו לא קרוב. אגב, באותה
עונה- 2013, ווינזדור לקחה את אליפות קנדה אחרי עונה ללא הפסד תוך ניצחון בגמר על
המארחת (רג'ינה) 66-43.
העונה יוקון
הפסידו לסטנפורד בסטנפורד אחרי הארכה. סטנפורד היא אחת מהקבוצות הבודדות שכל שנה
מעמידות קבוצה טובה והיא מידי פעם מנצחת את יוקון. מאז אותו הפסד יוקון פעם אחת ניצחה בפחות מ-18
הפרש (ניצחון על נוטר דאם בסאות' בנד...) את מקום מי שהייתה במקום הראשון הם ניצחו
בקלות כאמור והעונה הם שוב, כרגיל, המועמדת הבטוחה לאליפות מכללות הנשים. שווה
לעקוב אחרי ג'ינו.
בגברים? קנטקי
ממשיכה להתקרב לאליפות בלי הפסד. וורג'יניה ממשיכה להראות כיחידה שיכולה לעצור את
הכחולים, דיוק תפסיד לאיזה סטייט יוניברסיטי איפשהו בדרך לעילית 8 ואיזה מכללה
קטנה עם גארד מצויין וסנטר שאף אחד לא מכיר תגיע רחוק. זו לא תהיה גונזגה.
בנתיים,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה