המשחק המוקדם

שלום וברוכים הבאים למציאות. היום משחק בין דנבר לקנזס עם הנמסיס של התחזית, א.נדי ריד.

דנבר אמורה לתת עונה חזקה אחרונה וקנזס עדיין לא מצאה את התמהיל שיעזור לה להפוך מצאוורון כחול ב AFC לעילית.  פתאום, אחרי שבוע אחד (1 כן?) של פוטבול כל העולם אומר שפייטון נראה בלי דלק במיכל. פייטון לא טיפש והוא מבין איפה הוא נמצא בקריירה שלו. הוא הפך את דנבר לקבוצת עילית מה שלא היה מאז אלווי, הוא הגיע לסופרבול מה שלא היה מאז אלווי אבל הוא תמיד יישאר הבחור המאוד נחמד מאינדי.
אגב, אין לוח מודעות באזור אינדי שמכבד את עצמו ולא מציג תמונה של פייטון מפרסם איזה משהו. למי שתוהה, זה מ-2015.

פייטון מבין שהוא לא השחקן שהוא היה לפני 10 שנים והוא מבין שהוא רואה סוף הקריירה. האם דנבר צפו שפייטון ידהה באופן כל כך מהיר? לא בטוח. האם פייטון באמת בלי דלק במיכל? לא בטוח. לכולם היה יום גרוע במשרד וכולנו חווינו את הימים האלה ששום דבר לא הולך. אז פייטון עכשיו מגיע לאחד המקומות הכי ביתיים בליגה עם קבוצה עם הגנה חזקה מאוד ומשחק ריצה טוב ועדיין הוא פייטון והוא עדיין יודע מה לעשות.

ימי חמישי באופן מסורתי זה מוצר גרוע. המשחק מפוזר, הקבוצות לא באמת מוכנות למשחק, הקבוצות לא ממש התאוששו מהמשחק של יום ראשון ומאוד קשה לשחק אחרי ארבעה ימי אימון בלי מנוחה.

הליין התחיל בדנבר 1.5- וזז לקנזס 3- .

קנזס עדיפה בבית למה? כי הם טחנו את יוסטון? יוסטון שב 1965 כנראה הייתה מועמדת לאליפות. או בשנות ה-80.האליפות האחרונה שQB  מהדרג השני לקח? כנראה טרנט דילפר ב-2001 או אולי בראד ג'ונסון ב-2003 למרות שהוא היה פרו בול. דילפר לא היה יכול להיכנס לפרו בול אם לא היה לו כרטיס ביד.

אז קנזס עם אלכס סמית מול דנבר עם פייטון. אנדי ריד תמיד עושה חיים קשים לדנבר וזה לא משנה אם זה ג'ון פוקס או קיוביאק. הוא יהיה מוכן. נכון?

זה אנדי פאקניג ריד. הוא הבנאדם היחיד בליגה שיצליח להפסיד משחק כזה על הכנה גרועה.

יותר מ-700 מילים כתבנו על המשחק ועדיין אנחנו במצב שהוא לא יותר טוב מההתחלה. אנחנו לא יודעים להגיד האם פייטון יתן משחק טוב או לא ואם קנזס יופיעו או לא.

גם וואגס לא יודעים מה להגיד. הליין זז בפראות וממשיך לזוז. הציבור הרחב חושב שפייטון גמור ו-ואגס מגיבה.  

הליין 3- קנזס  ואנחנו נלך נגד הליין וניקח את דנבר. למה?

ההגנה שלהם מספיק טובה ובמשחק שיהיה מפוזר כי אלה ימי חמישי אנחנו נלך עם הגרמני.

דנבר.

לסיום, אגדת ספורט בפני עצמה, ריקי בובי...